עצם בקר מיובש מח עצם

למי מתאים המוצר?

עצם בקר מיובש מח עצם מתאימה לכלב בוגר, בינוני עד גדול, עם שיניים בריאות ועם סבלנות לכרסם לאט. כלבים כמו לברדור, גולדן רטריבר, רועה גרמני או בוקסר בגיל בוגר הם הפרופיל הטיפוסי, בתנאי שאורך העצם גדול מאורך הלוע שלהם. העצם צריכה להיות ארוכה מהלוע של הכלב, ולכן משווים את אורך היחידה מול הכלב עצמו לפני הקנייה. כלב שלועס ברוגע מפיק ממנה יותר מכלב שממהר לשבור ולבלוע.

למה לבחור בעצם בקר מיובש מח עצם?

עצם מח העצם המיובשת נבחרת כשרוצים גם כרסום ארוך וגם משהו טעים בתוך הפריט. עצם מיובשת בלי מח נותנת רק את המשטח הקשה; כאן נוסף המח, והוא מה שמחזיק את הכלב עסוק גם אחרי שהוא הבין שהחומר החיצוני לא נכנע. הצד השני של אותה בחירה הוא שהמח שמן, ולכן דווקא הגרסה הזו פחות מתאימה לכלב עם עודף משקל, לכלב עם קיבה רגישה או לכלב אחרי דלקת לבלב.

יתרונות השימוש במוצר

• מפגש כרסום ארוך שמעסיק כלב משועמם בלי משחק אינטראקטיבי מצד הבעלים

• פורקן טבעי ליצר הכרסום, שאצל כלבים רבים מופנה אחרת לרהיטים ולנעליים

• גירוי מנטלי אמיתי, כי הכלב עובד על משימה ולא רק אוכל

• חטיף בחומר גלם יחיד, בלי תערובת רכיבים שקשה לעקוב אחריה

• פריט אחד שמחזיק כמה מפגשים קצרים לאורך שלושה או ארבעה ימים

• חיכוך מכני על פני השן במהלך הלעיסה, ברמת הקטגוריה ולא כטענת יצרן

• אפשרות לתת משהו טבעי ומן החי לכלב שאינו אוהב חטיפים מעובדים

הוראות שימוש

עצם מח העצם המיובשת ניתנת על משטח שקל לנקות, ותמיד כשיש בבית מי שרואה את הכלב. AKC כותבים שחשוב לבדוק מדי פעם מה קורה בזמן שהכלב לועס עצם, וההנחיה הישראלית של חיותא זהה: הקפידו להיות בסביבה כדי להשגיח.

אורך המפגש הוא ההוראה המעשית החשובה ביותר. AKC ממליצים לקחת את העצם אחרי 10 עד 15 דקות, לא כי הכלב סיים אלא כדי להגביל את מספר הנגיסות בחומר קשה. התאמת הגודל נבדקת לפני הנתינה: AKC קובעים שהעצם צריכה להיות ארוכה מאורך הלוע כדי שלא תיבלע בשלמותה, וחיותא מוסיפים שהיא צריכה להיות עבה ובלי קצוות חדים.

מומלץ לתת אותה אחרי ארוחה ולא לפניה, כי כלב רעב לועס בכוח ובמהירות ושתי התכונות מעלות את הסיכון לשבר שן. עצם מיובשת היא מוצר מן החי, ולכן רחצו ידיים אחרי הטיפול בה ונקו את המשטח.

כחטיף משלים, עצם מח העצם המיובשת נכנסת לקצבת החטיפים היומית. ההנחיה של WSAVA היא שחטיפים לא יעלו על כ-10 אחוז מהקלוריות היומיות, ולכן ביום שבו הכלב מקבל עצם כדאי להוריד מעט מהמנה.

בטיחות ולמי המוצר אינו מתאים

שבר שן הוא הסיכון המרכזי של עצם מח העצם המיובשת, וצריך לומר אותו בפירוש. VCA Animal Hospitals כותבים ששברי שיניים שכיחים בכלבים ונגרמים בין השאר מלעיסת חומרים קשים שאינם מתכופפים, כמו קרניים ועצמות, ושהשיניים שנשברות הכי הרבה הן הניבים והטוחנות העליונות הגדולות שבחלק האחורי של הפה. חיותא מנסחים אותה עובדה בעברית: כלבים יכולים לשבור בקלות את השיניים, בעיקר בעצמות קשות.

השבר האופייני נקרא slab fracture ופוגע לרוב בטוחנת העליונה הרביעית, שיושבת עמוק בפה ולכן שבר בה נעלם מהעין עד שנוצרת מורסה. בדיקת פה קצרה אחרי כל תקופת לעיסה שווה את הזמן. ה-FDA פרסם ב-2017 אזהרה על bone treats אחרי דיווחים על כ-90 כלבים שחלו וכ-15 שמתו, עם חסימת מעיים, חנק, חתכים בפה, הקאות, שלשול ודימום מפי הטבעת.

מח העצם מוסיף שני סיכונים שאינם קיימים בעצם ריקה. הראשון הוא שומן: המח עתיר שומן מאוד, AKC כותבים שעצם והמח שלה עלולים לגרום לשלשול ולתסמונת המעי הרגיז, וההנחיה הווטרינרית הכללית היא שמנה אחת של מזון שמן מספיקה לעיתים כדי לעורר התקף דלקת לבלב בכלב נוטה. בפעם הראשונה כדאי לגרד חלק מהמח החוצה, לתת מנה קטנה ולעקוב אחרי הצואה.

הסיכון השני הוא לכידת הלסת התחתונה. עצם מח טבעתית יכולה להחליק מעל הלסת ולהיתקע מאחורי הניבים, וזהו מצב חירום. אין למשוך בכוח, יש לפנות מיד לווטרינר, וחלק מהמקרים משתחררים רק בהרדמה. המניעה היא לבחור פריט שקוטר החלל שלו קטן מכדי שהלסת תיכנס אליו, ולהפסיק את הלעיסה כשהחלל התרחב.

עצם בקר מיובש מח עצם אינה מתאימה לגור עם שיניים חלביות, לכלב קטן שאינו יכול לכרסם עצם בגודל הזה בבטחה, לכלב עם היסטוריה של שבר שן או טיפול שורש, לכלב שנוטה לבלוע חתיכות במקום ללעוס, לכלב עם עודף משקל, לכלב עם דלקת לבלב בעבר או עם קיבה רגישה, ולכלב עם רגישות ידועה לבשר בקר. כלב שאוכל בלי פיקוח, למשל בגינה או בכלוב, אינו מועמד לפריט הזה בכלל.

הוראות אחסון

בין מפגשי לעיסה כדאי לשמור את העצם במקרר ולא בארון, כפי ש-AKC ממליצים, כי עצם שנלעסה ספגה רוק ושאריות ומתחילה להתקלקל בטמפרטורת החדר. AKC ממליצים גם להיפטר מהעצם אחרי שלושה או ארבעה ימים גם אם נשאר ממנה חומר, ופריט שנשבר או שהצטמצם לגודל שאפשר לבלוע יורד מהמשחק מיד. לפני הפתיחה שמרו במקום קריר, יבש ומוצל, הרחק מהישג ידם של ילדים.

טבלת השוואה

שאלות נפוצות

• שאלה: כמה זמן להשאיר את העצם אצל הכלב?
• תשובה: AKC ממליצים לקחת אותה אחרי 10 עד 15 דקות. מפגש קצר וחוזר מגביל את מספר הנגיסות בחומר קשה ומוריד את הסיכון לשבר שן, ובין המפגשים העצם נשמרת במקרר.

• שאלה: מתי צריך לזרוק את העצם?
• תשובה: מיד כשהיא נשברה, פיתחה קצה חד או הצטמצמה לגודל שאפשר לבלוע, ובכל מקרה אחרי שלושה או ארבעה ימי שימוש לפי המלצת AKC.

• שאלה: האם עצם מח העצם המיובשת מנקה את השיניים?
• תשובה: לעיסה של חומר קשה יוצרת חיכוך מכני על פני השן, וזו אמירה ברמת הקטגוריה ולא טענת יצרן, כי לפריט אין תו VOHC. לעיסה אינה תחליף לצחצוח יומי ולניקוי אבנית אצל וטרינר.

• שאלה: האם עצם בקר מיובש מח עצם מתאימה לכלב קטן?
• תשובה: לא. עצם בקר נושאת משקל קשה מדי לפה של כלב קטן, ואי אפשר להקטין אותה בשבירה, כי שבירה יוצרת קצוות חדים וחתיכות בגודל שאפשר לבלוע.

• שאלה: מה עושים אם העצם נתקעה על הלסת התחתונה של הכלב?
• תשובה: פונים מיד לווטרינר או למרפאת חירום ולא מנסים למשוך. עצם מח טבעתית שהחליקה מעל הלסת ונתקעה מאחורי הניבים היא מצב חירום; משיכה בכוח עלולה לפצוע את הפה ולשבור שיניים, וחלק מהמקרים משתחררים רק בהרדמה.

• שאלה: האם אפשר לתת את המח בנפרד?
• תשובה: כן, ורבים עושים זאת כדי לשלוט בכמות. גירוד חלק מהמח החוצה לפני הנתינה מקטין את מנת השומן ומאריך את זמן העבודה של הכלב על העצם עצמה.