למי מתאים המוצר?
עצם ברך בקר מיובשת זוג פיקות מתאימה לכלב בוגר עם שיניים בריאות שמכרסם בסבלנות. לברדור, גולדן רטריבר, בורדר קולי או ויזלה בגיל בוגר הם הפרופיל הטיפוסי, בתנאי אחד שהוא קריטי דווקא בפריט הזה: היחידה חייבת להיות גדולה מאורך הלוע של הכלב. פיקה היא עצם קומפקטית ולא ארוכה, ואצל כלב גדול היא עלולה להיכנס לפה בשלמותה, ולכן בדקו את היחידה מול הכלב לפני הנתינה ולא אחריה.
למה לבחור בעצם ברך בקר מיובשת זוג פיקות?
עצם הברך המיובשת נבחרת כשרוצים חומר קשה ועמיד בלי החלל הפתוח של עצם מח. פיקה אינה יוצרת טבעת, ולכן היא אינה יכולה להחליק מעל הלסת התחתונה ולהיתקע מאחורי הניבים כפי שקורה לעיתים בעצמות מח, וגם אין בה עומס השומן של המח. במקביל, זו עצם מפרק נושאת משקל, כלומר בדיוק סוג העצם שמזוהה כגורם השכיח לשברי שן, ולכן היא מחייבת מפגשים קצרים ובדיקת פה קפדנית יותר מכל פריט אחר במדף. האריזה מכילה שתי יחידות, וזה מאפשר לפרוס אותן על שני מפגשים נפרדים.
יתרונות השימוש במוצר
• שתי יחידות באריזה, שמאפשרות שני מפגשי לעיסה נפרדים
• חומר עמיד שמחזיק מעמד אצל כלב שמסיים חטיפים רכים בדקות
• בלי חלל פתוח, ולכן בלי הסיכון של לכידת לסת שקיים בעצם מח
• בלי מח, ולכן בלי עומס השומן שמלווה עצמות מח
• מפגש כרסום שמעסיק כלב משועמם בלי מעורבות הבעלים
• פורקן ליצר הכרסום, שאצל כלבים רבים מופנה אחרת לרהיטים
• חטיף בחומר גלם יחיד, בלי תערובת רכיבים
הוראות שימוש
עצם הברך המיובשת ניתנת על משטח שקל לנקות, ותמיד כשיש בבית מי שרואה את הכלב. AKC כותבים שחשוב לבדוק מדי פעם מה קורה בזמן שהכלב לועס עצם, וההנחיה הישראלית של חיותא זהה: הקפידו להיות בסביבה כדי להשגיח.
אורך המפגש הוא ההוראה המעשית החשובה ביותר. AKC ממליצים לקחת את העצם אחרי 10 עד 15 דקות, לא כי הכלב סיים אלא כדי להגביל את מספר הנגיסות בחומר קשה. התאמת הגודל נבדקת לפני הנתינה: AKC קובעים שהעצם צריכה להיות ארוכה מאורך הלוע כדי שלא תיבלע בשלמותה, וחיותא מוסיפים שהיא צריכה להיות עבה ובלי קצוות חדים.
תנו פיקה אחת בכל פעם ושמרו את השנייה: שתי יחידות יחד מכפילות את זמן החשיפה לחומר קשה באותו יום. עצם מיובשת היא מוצר מן החי, ולכן רחצו ידיים אחרי הטיפול בה ונקו את המשטח.
כחטיף משלים, עצם הברך המיובשת נכנסת לקצבת החטיפים היומית. ההנחיה של WSAVA היא שחטיפים לא יעלו על כ-10 אחוז מהקלוריות היומיות, ולכן ביום שבו הכלב מקבל עצם כדאי להוריד מעט מהמנה.
בטיחות ולמי המוצר אינו מתאים
שבר שן הוא הסיכון המרכזי של עצם הברך המיובשת, וצריך לומר אותו בפירוש. VCA Animal Hospitals כותבים ששברי שיניים שכיחים בכלבים ונגרמים בין השאר מלעיסת חומרים קשים שאינם מתכופפים, כמו קרניים ועצמות, ושהשיניים שנשברות הכי הרבה הן הניבים והטוחנות העליונות הגדולות שבחלק האחורי של הפה. חיותא מנסחים אותה עובדה בעברית: כלבים יכולים לשבור בקלות את השיניים, בעיקר בעצמות קשות.
השבר האופייני נקרא slab fracture ופוגע לרוב בטוחנת העליונה הרביעית, שיושבת עמוק בפה ולכן שבר בה נעלם מהעין עד שנוצרת מורסה. בדיקת פה קצרה אחרי כל תקופת לעיסה שווה את הזמן. ה-FDA פרסם ב-2017 אזהרה על bone treats אחרי דיווחים על כ-90 כלבים שחלו וכ-15 שמתו, עם חסימת מעיים, חנק, חתכים בפה, הקאות, שלשול ודימום מפי הטבעת.
פיקת ברך היא עצם מפרק נושאת משקל, ומקורות שיניים וטרינריים מזהים את סוג העצם הזה, יחד עם עצם הירך, כגורם השכיח לשברי שן בכלבים. זו אינה סיבה להימנע מהפריט אלא סיבה לתת אותו נכון: מפגשים קצרים, כלב שמכרסם ולא מנסה לשבור, ובדיקת פה אחרי כל מפגש. אם נמצא סדק, שן שבורה או שן שהכלב נמנע מלגעת בה, זו פנייה לווטרינר ולא המתנה.
בגלל שפיקה קומפקטית, בדיקת המידה כאן חשובה יותר מאשר בעצם ארוכה. ההשוואה נעשית פיזית, מול הכלב עצמו: אם הכלב מצליח להכניס את כל הפיקה לפה ולסגור עליה, היא קטנה מדי עבורו ואינה מתאימה לו.
עצם ברך בקר מיובשת זוג פיקות אינה מתאימה לגור בשיניים חלביות, לכלב עם היסטוריה של שבר שן או טיפול שורש, לכלב שלועס בכוח ומנסה לשבור במקום לכרסם, לכלב שנוטה לבלוע חתיכות שלמות, לכלב גדול שהיחידה קטנה מהלוע שלו, ולכלב עם רגישות ידועה לבשר בקר. כלב שנשאר לבד עם הפריט אינו מועמד לו כלל.
הוראות אחסון
בין מפגשי לעיסה כדאי לשמור את העצם במקרר ולא בארון, כפי ש-AKC ממליצים, כי עצם שנלעסה ספגה רוק ושאריות ומתחילה להתקלקל בטמפרטורת החדר. AKC ממליצים גם להיפטר מהעצם אחרי שלושה או ארבעה ימים גם אם נשאר ממנה חומר, ופריט שנשבר או שהצטמצם לגודל שאפשר לבלוע יורד מהמשחק מיד. לפני הפתיחה שמרו במקום קריר, יבש ומוצל, הרחק מהישג ידם של ילדים.
טבלת השוואה
| מוצר | חומר גלם | קשיות לפי סוג החומר | מתאים ל |
|---|
| עצם ברך בקר מיובשת זוג פיקות | פיקות ברך בקר מיובשות, 2 יחידות | קשה מאוד, עצם מפרק נושאת משקל | כלב בוגר שלועס לאט |
| עצם בקר מיובש מח עצם | עצם בקר מיובשת עם מח בתוכה | קשה מאוד | כלב בוגר בינוני עד גדול |
| עצם בקר מיובש | עצם בקר מיובשת | קשה מאוד | כלב בוגר בינוני עד גדול |
| אוזן כבש שטוחה 6 יח באריזה | אוזן כבש מיובשת שלמה | רכה וגמישה | כלב קטן עד בינוני |
שאלות נפוצות
• שאלה: כמה זמן להשאיר את העצם אצל הכלב?
• תשובה: AKC ממליצים לקחת אותה אחרי 10 עד 15 דקות. מפגש קצר וחוזר מגביל את מספר הנגיסות בחומר קשה ומוריד את הסיכון לשבר שן, ובין המפגשים העצם נשמרת במקרר.
• שאלה: מתי צריך לזרוק את העצם?
• תשובה: מיד כשהיא נשברה, פיתחה קצה חד או הצטמצמה לגודל שאפשר לבלוע, ובכל מקרה אחרי שלושה או ארבעה ימי שימוש לפי המלצת AKC.
• שאלה: האם עצם הברך המיובשת מנקה את השיניים?
• תשובה: לעיסה של חומר קשה יוצרת חיכוך מכני על פני השן, וזו אמירה ברמת הקטגוריה ולא טענת יצרן, ולפריט אין תו VOHC. לעיסה אינה תחליף לצחצוח יומי ולניקוי אבנית אצל וטרינר.
• שאלה: האם עצם ברך בקר יכולה לשבור לכלב שן?
• תשובה: כן, וזה הסיכון המרכזי של הפריט. פיקת ברך היא עצם מפרק נושאת משקל, ומקורות שיניים וטרינריים מזהים בדיוק את סוג העצם הזה כגורם השכיח לשברי שן. הדרך לתת אותה נכון היא מפגשים של 10 עד 15 דקות, כלב שמכרסם ולא מנסה לשבור, ובדיקת פה אחרי כל מפגש.
• שאלה: האם אפשר לתת לכלב את שתי הפיקות יחד?
• תשובה: עדיף לא. יחידה אחת בכל פעם מגבילה את זמן החשיפה לחומר קשה באותו יום ומאפשרת לפרוס את האריזה על שני מפגשים נפרדים.
• שאלה: האם קיים סיכון שהעצם תיתקע על הלסת של הכלב?
• תשובה: בפריט הזה לא, וזה ההבדל שלו מעצם מח. פיקה היא עצם מלאה בלי חלל מרכזי פתוח, ולכן היא אינה יכולה ליצור טבעת שמחליקה מעל הלסת התחתונה ונתקעת מאחורי הניבים. הסיכון הזה קיים בעצמות מח חתוכות ולא כאן.
