עצם לחוצה מצופה ברווז 30 ס"מ

למי מתאים המוצר?

עצם לחוצה מצופה ברווז 30 ס"מ מתאימה לכלב בוגר גדול שלועס בסבלנות: לברדור, גולדן רטריבר, רועה גרמני, רוטוויילר, דוברמן, האסקי וכלבי תערובת גדולים. אורך של 30 ס"מ נועד בדיוק לכלב כזה, מפני שהוא ארוך מספיק כדי שהכלב ייצב אותו בין הכפות ויעבוד עליו מקצה אחד, ולא יוכל להכניס אותו שלם לפה. הבדיקה המעשית לפני הנתינה הראשונה היא אחת: אם הכלב מצליח להכניס את העצם כולה לפה, היא קטנה מדי עבורו ואין לתת לה להישאר אצלו. העצם אינה מתאימה לגור צעיר ששיניו החלביות מתחלפות, לכלב קטן שהמידה הזו כבדה וארוכה עבורו, לכלב שבולע חטיפים במקום ללעוס אותם, ולכלב אחרי טיפול שיניים או עם שן שבורה. כלב עם היסטוריה של חסימת מעי או ניתוח בטן מקבל חטיפי עור גולמי רק באישור הווטרינר המטפל. בבית עם כמה כלבים נותנים כל עצם בנפרד ובמרחק, כדי שלעיסה לא תהפוך לתחרות.

למה לבחור בעצם לחוצה מצופה ברווז 30 ס"מ?

בחנות יש את אותה עצם לחוצה מצופה ברווז גם באורך 20 ס"מ, וההבדל בין השתיים הוא הבדל של התאמה ולא של איכות. גרסת 30 הס"מ היא הבחירה כשהכלב גדול, כשהוא מסיים חטיפים קצרים בדקות, וכשרוצים שהעצם תישאר גדולה מפיו גם אחרי שהיא נשחקה קצת. גרסת 20 הס"מ מתאימה לכלב בינוני ולבית שמעדיף מנה קטנה יותר. מול עצם קשר מצופה ברווז שנמכרת גם היא בחנות, ההבדל הוא בשיטת הבנייה: עצם קשר נקשרת בקצוות והיא רכה יותר, ואילו עצם לחוצה נדחסת לגוף אחד וצפוף שאין בו קשר שנפתח. מול חטיף רך של 60 או 80 גרם, שנאכל בשנייה ומשמש לתגמול באילוף, עצם לחוצה מצופה ברווז 30 ס"מ נועדה להימשך ולתת תעסוקה.

יתרונות השימוש במוצר

• מספקת לכלב גדול תעסוקה ארוכה שלא דורשת מעורבות של הבעלים

• מרגיעה כלב שמשתעמם, מלווה את הבעלים בכל חדר או מתקשה להישאר לבד בחדר

• מפנה את הלעיסה מרהיטים, נעליים ומשקופים אל חטיף שנועד ללעיסה

• שימושית כהסחה מתוכננת בזמן אורחים, ניקיון בבית או שיחה ארוכה

• טעם הברווז מעודד גם כלב שמתעלם מחטיפי עור לבנים ללא ציפוי

• יחידה אחת גדולה במקום כמה חטיפים קטנים לאורך הערב

• הלעיסה עצמה היא פעילות טבעית שמורידה מתח אצל כלב עצבני

הוראות שימוש

עצם לחוצה מצופה ברווז 30 ס"מ ניתנת לכלב בהשגחה בלבד, ולא נשארת אצלו כשאין אף אחד בבית. לפני הנתינה הראשונה בודקים שהעצם גדולה מפיו של הכלב ושהוא אינו מצליח להכניס אותה שלמה. בזמן הלעיסה שמים לב לשני דברים: אם הכלב מנתק חתיכה גדולה, לוקחים אותה ממנו מיד, ואם הוא מצליח לשבור נתחים בקלות, החטיף הזה אינו מתאים לו. כשהעצם מתקצרת לגודל שאפשר לבלוע בשלמותו, לוקחים ומשליכים אותה. הסיבה מעשית: עור גולמי שנבלע אינו מתפרק בקיבה אלא נוטה לתפוח, ולכן גם חתיכה שנראית קטנה יכולה ליצור חסימה. עצם לחוצה היא חטיף משלים ולא ארוחה, וההנחיה המקובלת היא שחטיפים לא יעברו כעשרה אחוזים מהצריכה הקלורית היומית של הכלב, כשהמנה העיקרית מקוזזת בהתאם. כלב שמקבל חטיף עור גולמי בפעם הראשונה כדאי שיקבל אותו לזמן קצר ובמעקב אחרי היציאות ביומיים שאחרי.

הוראות אחסון

עצם לחוצה מצופה ברווז 30 ס"מ מאוחסנת במקום קריר, יבש ומוצל, הרחק משמש ישירה ומקרבת לחות. לחות היא מה שמעביש חטיפי עור גולמי, ולכן עצם שהתרככה, שהעלתה כתמים או שריחה השתנה מושלכת ואינה ניתנת לכלב. עצם שהכלב כבר לעס בה אינה מוחזרת למגירה לשימוש חוזר: היא ספוגה ברוק, היא מתרככת והיא בדיוק החלק שנבלע. את העצם מאחסנים במקום שהכלב אינו מגיע אליו בעצמו, כדי שהנתינה תישאר בהשגחה.

טבלת השוואה

שאלות נפוצות

• שאלה: לאיזה גודל כלב מתאימה עצם לחוצה של 30 ס"מ?
• תשובה: לכלב גדול, ובתנאי שהוא אינו מצליח להכניס את העצם שלמה לפה. 30 ס"מ הוא האורך הגדול מבין שתי גרסאות הציפוי ברווז בחנות, והוא נועד לכלב במשקל של לברדור או רועה גרמני ומעלה. לכלב בינוני מתאימה יותר גרסת 20 הס"מ, ולכלב קטן שתי הגרסאות ארוכות וכבדות.

• שאלה: כמה בשר ברווז יש בעצם לחוצה מצופה ברווז?
• תשובה: הברווז כאן הוא ציפוי טעם על גוף העצם, וגוף העצם עצמו הוא עור גולמי דחוס. אחוז הברווז מופיע על האריזה בלבד, והיא המקור היחיד לו. חשוב לדעת שבקטגוריה הזו הטווח רחב מאוד: יש מוצרים שמצהירים על ליפוף בשר של עשרות אחוזים ויש מוצרים שבהם הברווז הוא טעם בלבד, ולכן אין להסיק כמות מהשם.

• שאלה: מה ההבדל בין עצם לחוצה לעצם קשר?
• תשובה: שיטת הבנייה, וממנה נובע כל השאר. עצם לחוצה מיוצרת מדחיסת שכבות עור גולמי בלחץ גבוה לגוף אחד וצפוף, ולכן היא קשה יותר ונשחקת לאט. עצם קשר היא יריעת עור מגולגלת שנקשרת בשני קצותיה, והיא רכה יותר ומתחילה להתפרק דווקא מהקשרים. בעצם לחוצה אין קצה קשור שנפתח.

• שאלה: אפשר להשאיר את הכלב לבד עם העצם?
• תשובה: לא. עצם עור גולמי ניתנת בהשגחה בלבד. הסיכון אינו בלעיסה עצמה אלא ברגע שבו הכלב מנתק חתיכה גדולה ובולע אותה, וזה קורה בשניות. עור גולמי שנבלע אינו מתפרק בקיבה אלא נוטה לתפוח, ולכן חתיכה שנבלעה יכולה ליצור חסימה שדורשת טיפול דחוף.

• שאלה: מה עושים כשהעצם מתקצרת?
• תשובה: לוקחים אותה ומשליכים. ברגע שהעצם קטנה מספיק כדי שהכלב יבלע אותה בשלמותה, היא כבר לא חטיף לעיסה אלא סיכון. אותו דבר נכון לחתיכה שהכלב ניתק, וגם לקצה שהתרכך מרוק והתפורר. אין להחזיר לכלב שארית של עצם שכבר נלעסה.

• שאלה: האם עצם לחוצה מנקה לכלב את השיניים?
• תשובה: לעיסה ממושכת של חטיף קשה יוצרת חיכוך מכני על פני השן, וזו כל התרומה שאפשר לייחס לה. חטיף לעיסה אינו תחליף לצחצוח שיניים ואינו תחליף להסרת אבנית אצל וטרינר. אבנית קיימת, חניכיים אדומות או ריח רע מהפה הם סיבה לבדיקה וטרינרית ולא סיבה להוסיף חטיפים.

• שאלה: כמה עצמות כאלה מותר לתת לכלב?
• תשובה: עצם לחוצה היא חטיף משלים ולא ארוחה, וההנחיה המקובלת היא שחטיפים לא יעברו כעשרה אחוזים מהצריכה הקלורית היומית של הכלב, כשהמנה העיקרית מקוזזת בהתאם. מספר יחידות ליום מופיע על האריזה, והיא המקור לכך. כלב שמקבל עור גולמי בפעם הראשונה מקבל אותו לזמן קצר ובמעקב.

• שאלה: מתאים לגור?
• תשובה: לא לגור ששיניו החלביות עדיין מתחלפות. שיניים חלביות שבירות, וגור נוטה לבלוע במקום ללעוס, כלומר שני הגורמים שהופכים חטיף עור גולמי למסוכן עבורו נמצאים אצלו יחד. גור שכבר החליף שיניים ומגיע לגודל שמתאים לעצם של 30 ס"מ יכול לקבל אותה בהשגחה צמודה, ובפעם הראשונה לזמן קצר בלבד.